יום רביעי, 8 בפברואר 2012

כדור הארץ שלי, שרבוטים נפלאים, אמא מווושלמת


ספרים בלתי ספרותיים

'ספרות ילדים' משמעה ספרים איכותיים, בשונה מ'ספרים לילדים' המציעים חוויות בלתי נחוצות, גם אם נעימות

בין הכותרים שנשלחים למדורי ביקורת הספרות במערכות העיתונים, יש כאלה שנכון יותר לכנותם ספרים לילדים מאשר ספרות ילדים. אלו ספרים דיאטטיים, שלא יתנו תזונה נפשית או שכלית שתשביע את תיאבון ילדיכם להכיר את העולם על תכניו.
אין לפסול אותם, שהרי גם האדם הבוגר טועם מדי פעם ספר בלתי הכרחי כמו 'לאכול, להתפלל, לאהוב' של אליזבת גילברט במקום ספרות איכותית כמו 'הזר' של אלבר קאמי, ובכל זאת מפיק איזו תועלת. כן, גם הנאה היא תועלת (בפולנית זה נשמע פחות טוב). וגם הקריאה עצמה, הכניסה דרך דלת בלתי נראית לעולם אחר. וסגנון הכתיבה, כי מעניין לקרוא עוד סופר, לשמוע עוד קול. ואפילו הידע שאפשר לצבור. ותיאורי הנוף, כולל הנוף הרגשי. רק בבקשה – מקומם אינו על מדפי הספרות, התודעתיים או הממשיים.

קחו למשל את 'כדור הארץ שלי' מאת טוֹד פָּאר (מאנגלית: תמי הראל, הוצאת כנרת). במרכז הכריכה יש פתח עגול ככדור הארץ שדרכו נראה העמוד הראשון; מלבב. גם הציורים הצבעוניים-מאוד הם יפים. אפילו התוכן חיובי: מדוע כדאי לשמור על כדור הארץ וכיצד עושים זאת. אלא שבשום מקום לא מוסבר לילדים מהו בכלל כדור הארץ, אולי כי המחבר משוכנע שילדים קטנים מאוד, להם מיועד הספר, באים לעולם כשהם מצוידים במידע הזה. גם אין עלילה כלשהי. הספר מחנך ילדים לשמור על איכות הסביבה, וטוב שכך, אבל אין בו שום עומק; זו לא ספרות, זה ספר.

'שרבוטים נפלאים' של נֶלִי רַיֶאן (מאנגלית: אתי פריפלד, הוצאת כתר) מציע יותר מ-100 ציורים חסרים שצריך להשלים. בכל עמוד מופיע משפט אחד שמגרה את הדמיון ומדריך מה לצייר. לדוגמה: ילדה שוכבת על השטיח וענן מחשבות עולה מראשה. הכיתוב שואל: "על מה היא חולמת בהקיץ?". זה ספר הפעלה, ולא רק לטובת כישורי הציור של הילדים, אלא לטובת כישורי הסיפור שלהם – היכולת לדמיין, להמציא, להתבטא.

  'אמא מווושלמת' של אֶנְדִי קַטְבִּיל (איורים: רָאסֶל אַיְטוֹ, מאנגלית: שֹהם סמיט ואמנון כץ, הוצאת כנרת) מספר על "תחרות יופי לתינוקות", כלומר לעגלות. לפרה מרגלית יש תינוקת בשם עדנה, עֶגְלָה שהיא בעצם אפרוחה. הפרות מכינות את העגלות שלהן לתחרות, ומרכלות על עדנה. תקרית מצערת שוללת מהפרה עדנה את התואר הנכסף, וכולן צוחקות. מרגלית מכריזה על אהבתה לעדנה, למרות היותה שונה, וזוכה בעיטור 'האמא המוּוּוּשלמת' מידי השור.
אפשר לסלוח על כך שעוד ספר על פרות מושך כל הברת "מוּ" עם כמה ו"וים, אולי גם על הנוהג הרוֹוח לכנות כמעט כל פרה בתרבות הישראלית בשם עדנה. אבל זה די בלתי נסבל שלגיבורת הסיפור, הפּרה, נבחר בעברית השם מרגלית והיא מכוּנה מרגול בצמוד ל"כפרה עלייך" (כמובן, אותיות פ'ר'ה' ב"כפרה" כתובות בפונט גדול. חה-חה-חה). למה היה צריך להכניס לגרסתו העברית של ספר המיועד לילדים רמיזה למרגלית צנעני, היא מרגול? כדי להציק לצנעני או כדי להוריד את הרמה נמוך ככל האפשר?
הספר פונה לילדים, אבל מיועד בכלל לאימהות, כאומר: "אֱהֵבוּ את ילדיכן כפי שהם". יש אמא שלא אוהבת את הילד שלה? ואם כן, האם היא תשתנה בזכות ספר ילדים שמריץ דחקות על חשבון מרגול? נו, באמת.















'כדור הארץ שלי',כתב ואייר: טוד פאר, מאנגלית: תמי הראל, הוצאת כנרת
'שרבוטים נפלאים', ציורים: נלי ריאן, תרגום: אתי פריפלד, הוצאת כתר
'אמא מווושלמת', כתב: אנדי קטביל, איורים: ראסל איטו, עברית: שהם סמיט ואמנון כץ, הוצאת כנרת

*הופיע בטור שלי: ספרות ילדים / חגית ריטרמן. מדור 'עושים רוח' שבתוך מוסף 'דיוקן', עיתון 'מקור ראשון' (גיליון 745), 18 בנובמבר 2011.

2 תגובות:

  1. שרבוטים נפלאים הוא ספר נפלא! רכשתי אותו גם לילדים שלי ואנחנו נהנים ממנו ביחד :)



    תזונה נכונה לילדים

    השבמחק
    תשובות
    1. נהדר! טוב שאתם נהנים ממנו יחד. והביקורת עליו כאן היא חיובית, רק שלעניות דעתי צריך למכור לנו ספרים כאלה שלא במסגרת ספרות הילדים, אלא בחטיבה נפרדת - כמו שיש, לדוגמה, מקום נפרד למכירת ספרי לימוד לילדים. במילים אחרות, משובח ככל שיהיה - זה הרי ספר הפעלה, לא ספרות כמו 'דירה להשכיר', לדוגמה; לכן, אני טוענת שצריך להקדיש לו ולדומיו מקום נפרד. בדיוק כמו שלא מוכרים לנו ספרי בישול או פסיכולוגיה עם רומאנים או שירה למשל...
      לגבי השניים האחרים, יש סיבות אחרות לכך שהם לא הכרחיים על מדפי ספרות הילדים.

      מחק